על שבחם של האופניים ככלי תחבורה יעיל נכתב כבר רבות. ואולי נזכיר רק עלות אל מול תועלת, בריאות וקיימות.

גם את טבעו של האדם המודרני להיות נייד יותר, מהיר יותר ובוא בזמן ממוכן יותר ועצל יותר (נסו להעמיד לבחירה את השאלה "אופניים רגילים או חשמליים ?" בפני ילדים בני 82-12; לא קשה לנחש מה יבחר הרוב). אלו זמנים בהם לסיסמא המיתולוגית של בזק "תן לאצבעות ללכת במקומך" יש תוקף מחודש, שילך מן הסתם ויגבר עם הזמן: מכונית ההילוכים הפכה לאוטומטית, סיבוב חוגה הפך ללחיצה, וכעת די לומר את השם המבוקש לכיוון הטלפון ומי יודע מתי בעתיד יהיה מספיק הינד עפעף או רק במחשבה בכדי להתקשר ליעד מבוקש?

בקלות אפשר להשתאות ב'מרד' נגד הזיעה (אותה זיעה מהציווי האלוהי "בזיעת אפך תאכל לחם", בראשית ג' 19) – טיעון ראשי בפי מתאמנים בתוך חדרי כושר ממוזגים תוך ויתור על מרחבים פתוחים 'מיוזעים', או של רוכבים\ות נהגים\ות ממונעים\ות בכוח חשמל\בנזין, למרחקים קצרים ומצחיקים במקום בכוח ההליכה או הדיווש העצמיים. אני אוהב ריח זיעה 'מיותרת', לפחות באותה מידה של הדיאודורנט המטשטש את הזיעה ואת החושים. אמר לי פעם איש חכם מטפל אלטרנטיבי, שהעור המזיע הוא הריאה השלישית של האדם. זו בחירתו של הטבע. אבל מה הטבע כבר יודע?

כותב שורות אלה הוא לא נגד אלא בעד. הוא נגב כיוון התנועה* – בעד עירוב שימושים. לכל זמן ועת כלי תחבורה: רולר בליידס, אופניים רגילים, אופניים חשמליים, אופנוע, רכב פרטי, אוטובוס ורכבת. שימוש מושכל בכולם הוא הבחירה הטבעית המודרנית, ואלו אכן זמנים מודרניים נפלאים.

החיבור הזה נכתב על אופניים. הכלי שלרובנו עושה אסוציאציה מודעת\לא מודעת של חופש, כלי הרכב הראשון שלך, שבו ניתן להתרחק מההורים למרחק מכובד מכוח עצמך בלבד. לא בכדי תמצאו את האופניים מושתלות בפרסומות של נופשונים או של שכונות מגורי יוקרה חדשות- חופש ואיכות חיים. אבל לא רק בתמונות. שילדה, זוג גלגלים, מערכת הינע, כידון, מושב נוח יותר או פחות, כידון – שיא הפשטות והגאונות – הנעה עצמית. צורת האופניים הבסיסית כמעט שלא השתנתה מראשית הופעתם עם המצאת אופני הדחיפה של הברון הגרמני קארל פון דרייס ב-1817, דרך מלחמת העולם ה-2 בהן צנחו צנחנים בריטיים עם אופני BSA מתקפלים על גבם, ימי ראשית המדינה בהם בחניית הצריף יכולתם למצוא זוג אופניי 'מיכלסון'\'דהר'\'חרש אופן', גאווה תוצרת הארץ, ועד ימינו עם מגוון אופני הרים\כביש\מתקפלים\עיר\חשמליים. האדם מניע את עצמו בכוח רגליו, מחשבתו וליבו. את אותיות המילה מניע אפשר לגלגל למושג "נעם" – ניידות עירונית מקיימת ולקדם תרבות של ניידות מקיימת אם בהליכה, ריצה או רכיבת אופניים, תוך חיזוק הקשר של ההלך\הרוכב\הרץ לתבנית העיר בה הוא חולף ובה הוא מביט בגובה העיניים בלא תיווך של זגוגית המכונית. מקיימת על שום מה? כיוון שדי באופנים ובמיומנות בסיסית של רכיבה בכדי להגיע ממקום למקום למרחקים קצרים יחסית בעיר בלא זיהום מיותר של ריאות הסביבה. הריאות שלכם\ן רק יודו לכם\ן על כך. היום ניכרת מגמה של חזרה לדו-אופן הידידותי, החלוצי והצנוע גם מטעמי חיסכון, נוחות ואולי גם כתוצאה של מיאוס בחיפושי החניה ובפקקים ולפי הנתונים "מכירות האופניים באיחוד האירופי עקפו את מכירות המכוניות". בכדי להכיר את אוצרות העיר הרבים ובכך לחזק את הקשר של ההלכים והרוכבים לסביבתם, הוקם מפעל 'שיח מתגלגל' – סיורי נושא מודרכים בבאר שבע רבתי, שמציע סיורים להלכים ולרוכבי אופניים במגוון נושאים של גאולוגיה, היסטוריה , אדריכלות, טבע עירוני ועוד, שמצויים בשפע בארצנו ובטח ובטח בב"ש וסביבתה. הסיורים, אם בהליכה או ברכיבת אופניים, מוצעים לקהל הרחב במחיר סמלי זה 4 שנים ונערכים אחת לחודש לערך. עד כה התקיימו כ-38 סיורי נושא מודרכים בבאר שבע רבתי בהשתתפות למעלה מ 1700 איש, אשה וילד.

כל רוכב אופניים\הלך\מחליק סקייטבורד הינו שגריר של הקהילה אותה הוא מייצג. רוכב אופניים החובש קסדה, בולט דיו בביגודו ובפנסיו, הרוכב כחוק ואינו מפתיע את הנהגים וההולכים, ייצג בכבוד את רוכבי האופניים וכך גם תשתרש התודעה הטובה לגבי כלל הרוכבים. התנהגות הפוכה תשיג את ההיפך. רכיבה בטוחה ומהנה לחיים מוטב ללמוד מגיל קטן. כפי שביארו בגמרא כי על כל אב ללמד את בנו שחיה, מיומנות היכולה להציל את חייו, כך עלינו ללמד את ילדינו את רזי הרכיבה היעילה ובכלל זה התאמת אופנים לרוכב והתנהגות נכונה בדרך. בסקר מדגמי שנערך בב"ש ב 2012 בקרב רוכבים מקומיים (כ-30 רוכבים\ות אקראיים) נמצא שכולן\ם העידו שיש לדעת כיצד לרכוב וכי כולם היו מעוניינים לקבל הדרכות נוספות. ואם נדמה את רוכבי האופניים לשגרירים, בערים וישובים רבים בנגב יש תוכנית אב לתחבורת אופניים או תוכניות נקודתיות אותה הם מקדמים הלכה למעשה. ניתן כמובן להתווכח על קצב הביצוע, אבל עצם קיומה של תוכנית אב אינו דבר מובן מאליו. בבאר-שבע, למשל, ניתן כבר לרכוב בשבילים תקניים למהדרין בשד' הצדיק מירושלים, דרך מצדה, פארק נחל באר-שבע, שד' יוהנה ז'בוטינסקי, דרך גו' אלון, שד' טוביהו, פארק שני אליהו ועוד.

עיניכם הקוראות רואות שחשוב לקדם את נושא שבילי אופניים שבהם נוכל לרכוב לעבודה, למלאכה, ללימודים ולהנאות. אך לא די ליצור שבילים, יש לתת את הדעת גם לאנשים הרוכבים והולכים בשבילים ולפתח את תחושת המקום. תרבות ניידות מקיימת, כמו כל תרבות, לא ניתן לכפות אך ניתן ליצור את התנאים להיווצרותה.